רישיון להרוג 

כל שנה נהרגים בכבישי מדינת ישראל מאות אנשים מתאונות דרכים. הסיבות רבות ומגוונות והתוצאות מחרידות ולעיתים נדמה שהשלמה הפסיכולוגית עם התוצאות הינו הפתרון המעשי ביותר. אז, האם נסיעה בכלי תחבורה, רכבת, אוטובוס, רכב פרטי וכדומה הינה מסוכנת באופן מיידי? האם יש לחשוב פעמים לפני נהיגה או עליה על הכביש? כנראה שכן. האם קיים סיכון מיידי לכל נוסע ונהג בכביש? בוודאי.

מסחר בניירות ערך אינו שונה מלנהוג ברכב. על מנת ללמוד לנהוג ברכב יש ללמוד חומר תיאורטי, יש להתאמן בפועל, להתאמן עם מדריך, מורה ובסופו של דבר יש לעבור מבחן המאשר למועמד לקבל רישיון לנהוג. אולם גם בעלי הרישיון הטריים אינם יודעים לנהוג והידע מגיע עם הניסיון. ובכל זאת אנחנו לא רוצים לצאת מהמשחק על ההתחלה? איך עושים זאת? שאלה מצוינת.
ההשלכה עם מסחר בניירות ערך היא מיידית. על מנת לסחור בניירות ערך יש לקרוא חומר תיאורטי רב, לאחר הקריאה וההבנה יש לגשת ולפעול באופן וירטואלי, שני השלבים כל כך קריטיים והם מפרידים בין להמשיך לסחור או לא, בין תאונה קטלנית להגעה בשלום ליעד.

ניתן להשוות את שוק ההון לאוטוסטראדות. הכסף נע ממקום למקום, מהשווקים האקזוטיים לשווקים הלא פופולאריים, מסקטור הטכנולוגיה לסקטור הסחורות, מסקטור הנפט לסקטור התעופה וכדומה. ניתן לומר ששוק האג"ח הוא הבסיס, הוא אבני הבניין, הכבישים, הגשרים, המחלפים - התשתיות. קריסה של אחד המחלפים או הגשרים הינם אסון. כאשר שוק האג"ח קורס, כל שאר השווקים רועדים מהזעזוע.
ניתן להשוות את הנכס בסיס למכוניות פרטיות, הן מגוונות, רבות, ישנן טובות יותר וישנן טובות פחות ויש כאלה שאסור לגעת בהן. ניתן להשוות קרנות נאמנות, תעודות סל לנסיעה באוטובוס או רכבת. מאחורי ההגה יש נהג השולט והלוקח החלטות כל שנייה. לטוב או לרע.
מנהל תיקים או מנהל קרנות אינם שונים מנהג מקצועי במטאפורה, תפקידם לנווט את ההון, לקחת החלטות מידיות, לזהות מגמות, למצוא את הסיכון ולזהות את הדרך המהירה ביותר ליעד. הרי, זמן זה כסף.
אופציות, (כחובב נהיגה המכשיר שאני אישית מעדיף) ניתן להשוות אותן לאופנועים או למכוניות מרוץ. הן קטנות, זריזות, מהירות מאוד, ההגעה ליעד מאוד מהירה. כמובן מתוך הנחה שהנהג יודע מה הוא עושה בדיוק ומודע להשלכות פעולותיו. אחרת הדרך להפסד כספי מאוד גבוה. כמובן שההצלחה מגיעה בעיקר עם הניסיון.
מי הם הבוסים? מי הם המוסדיים? מי הם בעלי הכסף הגדול? כמובן, הרמזורים.
הם קובעים כיצד התנועה תתקדם ומתי יש לעצור ולהתקדם שוב ליעד או אולי לנסוע לאחור. הם עושים הרבה בעיות ובמיוחד למנהלי תיקים ולנהגי המכוניות הפרטיות.
הקטנים יותר, מסוגלים להגיב מהר ונצל את היתרונות לטובתם. כמובן שהסיכון עולה.
השוטרים, בעלי התפקידים הממשלתיים, תפקידם לאכוף את החוקים, לבקר שהתנועה נעה לפי החוק, כמו כן תפקידה של הרשות לניירות ערך. תפקידה לוודא שכולם סוחרים על פי התקנות. לעבריינים העונשים כבדים וכואבים. (הרבה יותר מעבירת תנועה...)

לנהג לא מקצועי, נהיגה בכבישים הינה סיכון וסיכוי, מהו הסיכון? שווה לקחת את הסיכון ולנהוג עד אילת לנופש או שכדאי לנסוע באוטובוס? היכן יותר מסוכן? מהי התמורה בנסיעה ברכב לעומת אוטובוס? הנוף יותר יפה, ניתן לעצור בדרך והכי חשוב ההגה בידיים של בעל הרכב. אז, חשוב לדעת לנהוג ועם ניסיון.
כסוחר אשר מזהה סיכון אשר מעבר למידה המקובלת אשר קבע מראש, הסיכון אינו נלקח.
כאשר התמורה גבוהה מהסיכון והסיכון מתקבל על הדעת, אין סיבה לא לקחת פוזיציה.
הלוואי וכל הפוזיציות יהיו בדומה לזאת.
לרשות הסוחר וגם לרשות הנהג עומדים מספר כלים חשובים המאפשרים הגנה או ביטחון.
לראשות הסוחר עומדות הוראות הגנה - stop, stop limit , פקודות מכירה הנעות עם מחיר המניה ועוד פקודות יפות. בנוסף הסוחר חייב לדעת להשתמש בבקרה וניהול סיכונים, לא לחרוג מחשבון margin ואם כן, במידה הראויה ובמינון הנכון ותוך כדי ידיעה מוחלטת אשר נובעת מתוך החלטה לאחר מחשבה ולא בגלל שלפניו trade מושלם וחסר סיכון - הנ"ל לא קיים. לנהג גם כן קיימים מנגנוני הגנה ברכב, בדומה לבלמים לוויסות המהירות - הקטנת חשיפה לשווקים, חגורת בטיחות - stop limit אשר ממקום מראש במערכת, נסיעה עם מטרה ליעד - הוראת מכירה מראש, ABS ABW - ניהול סיכונים ובקרה על הפוזיציות בתיק.
אולם אלה רק כלים להגנה ולמזעור הסיכון. על הסוחר ועל נהג לזהות את מצב השווקים או את מצב הכבישים. לקחת החלטות בהתאם, האם להגדיל חשיפה בתיק? האם לעלות לכביש למרות שיש פקקים לכיוון היעד? האם לחכות שעה, אולי שעתיים? האם לרדת מהכביש עקב עייפות וחוסר ריכוז? כסוחר ניירות ערך, יש חשיבות גבוהה לרמת הריכוז במסחר, לרמת ההקשבה למסחר ולאירועים מסביב. הפקרה של הפוזיציות במודע או שלא עלולה להיות לעלות הרבה כסף.

על מנת שתאונת דרכים תתרחש יש צורך בלפחות שני גורמים, לדוגמא פיצוץ צמיג במהלך נסיעה ונהג שאינו מיומן. או אי שמירת מרחק כפולה של שני נהגים הנוהגים אחד אחרי השני. בלימה חדה של הראשון עקב אי שמירת מרחק תגרום לתאונה ואולי לתאונת שרשרת. פגיעה בהולכי רכב, נהג אשר החנה את רכבו בעיר בחניה כפולה והולך רגל אשר מתפרץ לכביש ואף במעבר חציה אינו מאפשר לנהג הרכב הרבה אפשרויות ובמיוחד בכביש עירוני וצפוף. כלומר הנהג צריך לזהות שינויים ברמת הסיכון, להיות ערני כל הזמן מכוון שהכבישים דינאמיים ובלתי ניתנים לצפייה.
ההבדל בין תאונה ל-trade נכשל הוא, שכשלון ב- trade נובע בעיקר בגלל הסוחר בלבד ולא בעזרת גורם שני או שלישי. דוגמא אפשרית אך קלושה להפסד התלויה בגורם שני היא, הפסקת חשמל ארוכה, מחשב אשר התקלקל או ברוקר אשר אינו מספק שירות.
כסוחר, ככל שהרזולוציה גדלה, מכביש עירוני, לכביש בין עירוני, לכביש מהיר ואוטוסטראדה, הסיכון קטן. הסיכוי בנסיעה בעיר הרבה יותר גבוה מסיכון בנסיעה באוטוסטראדה, ככול שהסוחר עובד לפרקי זמן קצרים יותר, מחודש, שבועיים, יום, שעה, דקה, שנייה וטיק הסיכון גדל. השוק דינאמי ומהיר יותר. תוצאת המשחק היא סכום אפס. יש מנצח ויש מפסיד.

שוק הרכב גדל באופן תמידי, הביקוש לרכבים ולתחבורה קיים כל הזמן, הדגמים מתחלפים הטכנולוגיה משתכללת והעלויות בהתאם. הגלובליזציה בשנים האחרונות חשפה את הציבור להמון אפשריות מסחר, מסחר במטבעות, במניות, באופציות, בתעודות סל, באג"ח ועוד.
אך, על מנת לסחור באופן מקצועי יש לשלם כסף, לשדרג מחשבים, מערכות מסחר, תוכנות לניתוח טכני ואף ברוקרים. וזאת עד להגעה למושלמות אשר ממנה מתחילים להרוויח כסף באופן שיטתי ומקצועי. כמות הסוחרים בעולם רק תגדל, היא לא תקטן, למרות שקיימת "תמותה" טבעית של סוחרים, כאלה אשר לא למדו, לא ניסו וישר מכרו את נשמתם לשטן.

רישיון להרוג, סוחר אשר איבד את כל כספו, נהג אשר איבד את השליטה על הרכב והתהפך.
הרישיון מקנה את הזכות לנהוג ברכב, האחריות לנהוג בתבונה ובשיקול דעת נעוצה בנהג.
לסוחר אין צורך ברישיון ספציפי, אך הוא חייב לדעת לאן מועדות פניו. אין לו צורך בלהוכיח שהוא יודע לסחור. האחריות נמצאת בידיים של הסוחר. והיא לא פחות גבוהה מאחריות הנהג. בעולם הקפיטליסטי אדם ללא כסף, הינו אדם מת.

בברכה.
אייל כרמי.